העברת בעלות ברכב: איך עושים, מה צריך ומתי

מה זו העברת בעלות, ולמה היא לא קורית מעצמה

כשאתם חותמים על זכרון דברים, אתם מסדירים את היחסים בינכם: מי מוכר, מי קונה, כמה ומתי. אבל מבחינת הרשויות, הרכב רשום על שם הבעלים הרשום עד שמבצעים העברת בעלות רשמית מול משרד התחבורה.

המשמעות פשוטה: גם אם הרכב נמצא אצל הקונה כבר כמה ימים, כל עוד לא בוצעה העברה, הרכב רשום על המוכר. ההעברה לא מתבצעת אוטומטית עם החתימה או עם התשלום. מישהו צריך לעשות אותה.

העברת הבעלות מעדכנת את הרישום הרשמי. מאותו רגע הרכב רשום על שם הקונה, והוא זה שמול הרשויות אחראי לרכב.

איפה עושים העברת בעלות

יש שתי דרכים עיקריות:

• בסניף של דואר ישראל. הדרך המוכרת. הכי פשוט ששני הצדדים יגיעו יחד, עם המסמכים, ויסיימו את הכול במקום. בדקו מראש את שעות הפעילות של הסניף ואם צריך לקבוע תור.
• בשירות המקוון של משרד התחבורה באתר gov.il. מתאים למי שמעדיף לעשות את התהליך מרחוק. התנאים לשימוש בשירות ואופן הזיהוי מפורטים באתר, ולכן כדאי לעבור עליהם לפני שקובעים את יום המסירה.

בכל דרך שתבחרו, בסוף התהליך שמרו את האישור על ביצוע ההעברה. זו ההוכחה שלכם, בעיקר אם אתם המוכרים, שהרכב כבר אינו רשום על שמכם.

מה צריך להכין

הבסיס שתצטרכו בכל מקרה:

• רישיון הרכב.
• תעודות זהות של המוכר ושל הקונה.
• אמצעי תשלום לאגרה, לפי מה שסוכם בין הצדדים.

במצבים מיוחדים, למשל כשאחד הצדדים הוא חברה, כשמישהו פועל בשם אדם אחר, או כשרשום על הרכב שעבוד, עשויות להידרש דרישות נוספות. הרשימה המלאה והעדכנית מופיעה באתר gov.il, וכדאי לבדוק אותה לפני ההגעה.

עוד לפני יום ההעברה, כדאי שהקונה יוודא שהפרטים ברישיון הרכב תואמים לרכב עצמו, כולל מספר הרישוי ומספר השלדה. פרטים בסיסיים על הרכב לפי מספר הרישוי אפשר לראות גם במאגר הציבורי של data.gov.il.

האגרה, ומי משלם אותה

על העברת בעלות משלמים אגרה. הגובה שלה מתעדכן מעת לעת ומפורסם באתר gov.il. אין כלל שקובע מי משלם, המוכר או הקונה. זה עניין להסכמה, ולכן כדאי לכתוב בזכרון הדברים במפורש מי נושא באגרה. כך לא נוצר ויכוח בתור בסניף.

אם סיכמתם להתחלק באגרה, כתבו גם את זה. וודאו שמי שמבצע את ההעברה בפועל יודע שהוא זה שמשלם במעמד ההעברה, ואיך מתחשבנים אחר כך אם צריך.

מתי מעבירים, ולמה לא לדחות

התשובה הקצרה: כמה שיותר מהר, ובאופן אידיאלי באותו יום שבו הרכב נמסר והכסף התקבל. כל יום של דחייה הוא יום שבו הרכב אצל אדם אחד ורשום על אדם אחר.

• למוכר: דוחות חניה, צילומי מצלמות אכיפה וחיובים אחרים שקשורים לרכב ממשיכים להגיע אליו. גם אם אפשר להסב אותם לקונה, זה דורש זמן ומאמץ. ראו דוחות אחרי מכירת רכב.
• לקונה: עד ההעברה הרכב לא רשום על שמו. זה עלול לסבך טיפול מול הרשויות ומכירה עתידית של הרכב.

אם אי אפשר לבצע את ההעברה באותו יום, למשל כי אחד הצדדים לא זמין, קבעו מועד קרוב ככל האפשר וכתבו אותו. מועד כתוב ומוסכם עדיף בהרבה על "נעשה את זה בשבוע הבא".

לכן קבעו בזכרון הדברים תאריך אחרון להעברה, מי מבצע אותה, ומה קורה אם היא לא בוצעה בזמן. על הסעיפים שמגינים על המוכר בהקשר הזה הרחבנו במדריך זכרון דברים למכירת רכב.

מה אם הקונה מתעכב בהעברה?

קודם כול, בדקו מה כתוב בזכרון הדברים: איזה מועד נקבע, ומה הוסכם לגבי מצב שבו ההעברה לא בוצעה. אחר כך פנו לקונה בכתב, בהודעה או במייל, הזכירו את המועד שסוכם ובקשו להשלים את ההעברה. שמרו את כל ההתכתבות.

הימנעו מצעדים חד-צדדיים שלא סוכמו בהסכם, ופעלו בדרכים מסודרות. אם הפנייה לא עוזרת, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע לגבי הצעדים הבאים. בינתיים שמרו את זכרון הדברים החתום, עם תאריך ושעת המסירה, כי הוא ההוכחה שהרכב לא היה אצלכם מאותו רגע.

אחרי ההעברה: ביטוח

הביטוח של המוכר לא עובר לקונה. הקונה צריך לדאוג לביטוח משלו כבר מיום המסירה, ולא לחכות להעברת הבעלות, ולבדוק מול חברת ביטוח את מצב ביטוח החובה של הרכב. המוכר, מצדו, פונה אחרי המסירה לחברת הביטוח או לסוכן ובודק מה נדרש לעדכון או לביטול הפוליסה שלו.

ועוד דבר אחד למוכר: שמרו יחד את זכרון הדברים, את אישור ההעברה ואת תיעוד התשלום. אם בעתיד יגיע דוח או מכתב על תקופה שבה הרכב כבר לא היה אצלכם, אלה המסמכים שתצטרכו. גם הקונה ישמור את אישור ההעברה ואת זכרון הדברים יחד עם מסמכי הרכב, למקרה שיצטרך אותם כשימכור את הרכב בעצמו.